חדש

מינימליזם לבן – נילי כהן לב, תכנון ועיצוב

לכתבה המלאה

מינימליזם לבן – נילי כהן לב, תכנון ועיצוב

הדיירים רצו בית מודרני, לבן ומינימליסטי, ומשרד “דורית סלע אדריכלים” תרגם את רצונם לחלל נקי ואוורירי שדבר בו אינו “בולט או מפריע”, וקיר פסי זכוכית אלכסוניים משווה לו עניין מיוחד .

חזיתו של הבית השוכן בשכונת נחלת יהודה בראשל”צ, מתעתעת. למרות שמדובר במבנה דו משפחתי הכולל שתי יחידות דיור,המראה הנחשף לעין הוא של בית פרטי בודד: בין שתי קוביות מחופות סרגלי אלומיניום בגון עץ נמשכים פסי זכוכית אלכסוניים הקושרים אותן ומטשטשים את ההפרדה ביניהן.
“מעבר לעניין וויזואלי שונה, הרעיון של חיבור הקוביות באמצעות סרגלי הזכוכית נועד להבטיח פרטיות והצנעה שנדרשו מכיוון זה מחד, והחדרת אור יום טבעי מאידך” מסבירים המתכננים דורית סלע ואורן ויץ את השילוב יוצא הדופן, שאכן בא לידי ביטוי באופן בו משחק האור בחלל הפנים.
שער הכניסה לחצר אמנם ממוקם בחזית, אך המעבר לבית אינו ממשיך ישר, אלא מוליך את הבאים בסוג של “מסלול טיול” הפונה ימינה כמדרגות זיזיות ניצבות למבנה, שמחופות בזלת ומרחפות מעל בריכת דגים עד הגיען לרחבת המבואה חיצונית.
בתוך כך נחשפות זוויות שונות של המבנה והמעבר מהחוץ הציבורי אל החוץ הפרטי “מתרכך” לכדי מעבר הדרגתי חווייתי.

הדיירים, זוג צעיר שתהליך הבנייה נכרך אצלם עם הרחבת המשפחה (תינוקת שנולדה במהלכו, ותינוקת שנולדה סמוך לסיומו), הם חסידי מראה מודרני- מינימליסטי והיו מגובשים לחלוטין באשר לשפת העיצוב המועדפת עליהם: חלל פתוח ונקי ללא כל אלמנטים “בולטים” שיפרו את הזרימה הנקייה, ולבן כגון שולט.
המענה שיצרו לכך סלע וויץ נפרש כחלל דו קומתי ונקי מאד, שנחלק לקומה ציבורית פתוחה המאכלסת בשטחה את הפונקציות המשותפות ואשר חלקה הוא חלל גבוה, ולקומה פרטית בה ממוקמים החדרים. פינת האוכל והמטבח ממוקמים זו מול זה בקדמת המרחב תוך שמירת נגישות נוחה ביניהן, והסלון ממוקם בעומקו, תחום בוויטרינות גדולות הקושרות אותו לחזית האחורית.
הויטרינות הותקנו בהדבקה, ללא כל עמודים, כשהן מייצרות חזית שקופה למשעי שחושפת את נוף הגן והבריכה ומדגישה קשר בין מרחבי הפנים והחוץ.
לריצוף כלל אזורי הבית נבחרו אריחי שייגריי גדולים במיון מוקפד להשגת אחידות מקסימאלית, והנחתם שבוצעה ללא כל מרווחים משווה מראה של משטחי צבע רציפים.
הקירות נצבעו בלבן, המככב גם במרבית האלמנטים בבית, במטבח שעוצב עם חזיתות צבע בתנור, ובפריטי הריהוט המשתלבים בחלל, עם מינון מדוד של גון אפור.
ברוח הניקיון הרעיוני של העיצוב התאורה מבוססת על ספוטים וגופים מוצנעים בתעלות תקרה, להוציא גוף תאורה דקורטיבי יחיד ששולב בפינת האוכל, כשגונו, הלבן כמובן, “מתיישר” עם גונם של השולחן והכיסאות. קיר הפסים מהווה מרכיב משמעותי בחלל הפנים, ונוכחותו מתעצמת עוד יותר נוכח שפת עיצובו החפה מפריטי נוי או דקורציות למיניהן, למעט שתי עבודות אמנות מרשימות שמספקות נקודות צבע- של האמנית מריה זלוצין ושל האמן דן שמיר.

גרם המדרגות ממוקם בחלקו הגבוה של החלל, לצד דלת הכניסה ובסמוך לפינת האוכל ולקיר הפסים שמחדיר לכיוונם משחקי אור.
עיצובו משלב קונסטרוקציית פלדה, מדרכים זיזיים מרחפים מחופי עץ, ומעקה זכוכית שקוף המעצים את תחושת הריחוף, ותוחם גם מעבר גלריה שבקומה העליונה.
שטח הקומה זורם בתצורת האות ר’ וכל דלתות החדרים הותקנו ללא משקוף, כשהן מתיישרות בקו אפס עם הקיר ובגונן הזהה לו כמו נטמעות בתוכו.
יחידת ההורים שבה תוכננה כחלל מרווח ופתוח, כאשר אזור הרחצה מסתעף ישירות מאזור השינה.
הרצון לייצר זרימה פתוחה ללא אלמנטים “מפריעים” מיתרגם גם בחללה, כמו, למשל, במסך הטלוויזיה שהוטמע בתוך אחת מחזיתות הזכוכית השחורות של הארונות.
באזור הרחצה נוסף לגון הלבן והשולט גון שחור של אריחי חיפוי שחורים וגדולים, ומשטח הכיור עשוי קוריאן עם שילוב נגרות תואמת: משטח אופקי ארוך למדי שתחתיו, תוך שמירת מרווח ניתוק, משתלבת יחידת נגרות לבנה מרחפת.
החומר כמו בבית כולו, משדרת קפידה מינימליסטית.
הלבן והנקי משמש גם באגנית וכיסא ששולבו בחלל המקלחון, וחזות החלל ככלל, להבדיל מהתעתוע של החזית הקדמית, החזית האחורית היא חזית ברורה של מבנה דו משפחתי, ולמרות ששטחה אינו גדול, דבר לא חסר בה לשהייה מפנקת: רחבת ישיבה, בריכת גלישה וגינה קטנה.
כשיורד הערב מוארת הצמחייה הירוקה ונוף הגן הלילי כמו נוכח בחלל הפנים, כאשר בחזית הקדמית הופכים פסי הזכוכית שהחדירו אור טבעי במהלך היום לתמונה מרשימה של מעין “מקרנים” המפיצים את אורם לסביבה.

פרויקט: תכנון ועיצוב בית דו-משפחתי
אדריכלות ועיצוב פנים: דורית סלע, אורן ויץ, “דורית סלע אדריכלים”
אמנות: מריה זלוצין ושל האמן דן שמיר.
צילום: אורי אקרמן
קונסטרוקטור: ניקולאי גולוב
חיפוי דמוי עץ: “אלום גלי”
מאת: גילי כהן לב

לכתבה המלאה