חדש

10 הבתים הנבחרים – שולי בראל, בניין ודיור

לכתבה המלאה

10 הבתים הנבחרים – שולי בראל, בניין ודיור

מאת: שולי בראל

אדריכלות : דורית סלע, אורן וייץ – דורית סלע אדריכלים

שטח מגרש : 1.66 דונם

שטח בנוי : 280 מ”ר

חלוקי נחל לבנים ואדניות לבנות מאורגנים יחד בקפידה לאורך שביל הכניסה לבית. גינה ריבועית העוטפת עץ בודד, בריכה ישרה הצמודה לחזית הבית ועוד אלמנטים המאופיינים בקווים ישרים מתחברים בשפה נקייה אל המבנה, וכך מתקבלת תחושה שבכל פרט, ולו הקטן ביותר, הושקעה מחשבה. כאשר נכנסים פנימה מבינים שזו הייתה רק ההתחלה.

הבית, שנמצא במושב במרכז הארץ, נראה כאילו נבנה לאחרונה ומהיסוד, אך בעצם הוא בנוי על תשתית של בית קיים, שהוחלט להרוס אותו חלקית. ההתייחסות לקיים הייתה הבסיס ליצירת הגושים: שתי קוביות לבנות, האחת נמוכה והשנייה גבוהה. זו הפעם השנייה, שמשרד דורית סלע אדריכלים, מתכנן עבור המשפחה. “בזכות ההיכרות המוקדמת שלנו עם האדריכלים דורית ואורן סמכנו עליהם בעיניים עצומות וזרמנו עם כל רעיון חדש ושונה שהיה להם”, מספרת בעלת הבית.

הבית מתוכנן כך שייתן מענה לצרכים השונים של בני המשפחה. לזוג שתי בנות (בנות 10 ו- 13) ובן (בן 8). דרישות המשפחה היו פרטיות להורים, חמימות לילדים ומרחב ופתיחות בחללים המשותפים. הוחלט על חלוקה ברורה לשלושה אגפים, שיש ביניהם קשר עין. בבית תוכנן אגף ציבורי ובמרכזו אזור מעבר, שמקצהו האחד עולים למפלס אגף הילדים ובקצהו השני גרם מדרגות מרשים המוביל לאגף ההורים. בגלל הרצון ליצור עניין ולשבור את הקווים הישרים השולטים בבית תוכנן גרם מדרגות ספירליות עשויות עץ, המלוות במעקה גבס שבקצהו העליון צינור מתכת. במרכז המדרגות תלויה נברשת ספירלית המדברת באותה שפה צורנית. המדרגות והנברשת יוצרות בחלל אלמנט פיסולי שמתפתל מהרצפה עד התקרה. אזור המעבר מסתיים בקיר מסך המכניס אור לשני המפלסים וחושף את הבריכה לבית ואת המדרגות לחוץ.

באגף הציבורי, שתוכנן בקובייה הגבוהה, נמצאים המטבח, פינת האוכל והסלון. הסלון בעל החלל הכפולמגיע לגובה 6.20 מ’, ובו פתח בגודל פאה שלמה כמעט בחזית הדרומית, ששוטף את הבית באור. אגף זה זורם החוצה בצורה ישירה בעזרת שני אלמנטים: האחד – חלון הגשה במטבח, המתחבר לבר אירוח חיצוני; והשני – הבריכה המשמשת כמעין תפר של החוץ והפנים וחודרת לבית בצורה ממשית. האגף הציבורי כולל גם את מתחם הדק המקיף את הבית, את הגינה ואת פינות הישיבה.
אגף הילדים, שתוכנן בקובייה הנמוכה, כולל שלושה חדרי שינה, חדר רחצה ושירותי אורחים. הוא משרה אווירה של קן חם ואינטימי בעזרת רצפת עץ ותקרות מונמכות מגבס שבהן משולבת תאורה רכה מסוגים שונים. הצבעים העליזים של הווילונות ושל הטפטים, הרהיטים שהותאמו אישית לכל ילד והעיצוב הייחודי של חדר הרחצה הופכים את האגף למזמין לילדים. בחדר הרחצה יש וילון נשפך המכסה את החלון, והקירות אינם מחופים באריחי קרמיקה. במרכז חדר האמבטיה אי שעליו מונחים שני כיורים עגולים. מיקום הכיורים במרכז החדר, ולא בצמוד לקיר כמקובל, יוצר דינמיקה של משחק בעת השימוש בהם. המשחק ממשיך בקיר זכוכית שעליו מוטבעים עיגולים בגדלים שונים הנראים כבועות סבון. כמו כן, בשירותי האורחים יש צבר של גופי תאורה עגולים. מוטיב העיגולים מופיע במקומות נוספים, כחירור בפרגולות, כחלון עגול בסלון וכמראה במבואת הכניסה, והוא דרך נוספת לרכך את הקווים הישרים.

לאגף ההורים, הממוקם בקומה העליונה, מגיעים דרך גלריה שממנה אפשר לצפות על הסלון ולצאת למרפסת פרטית. חדר השינה תוכנן כחלל אחד פתוח המכיל את אזור המיטה, את פינת הישיבה, את אזור הארונות ואת חדר הרחצה. הניתוק משאר חלקי הבית, עיצוב הפנים והמרפסת הפרטית נותנים הרגשה שאין זה חדר שינה רגיל בבית מגורים, אלא סוויטה מפנקת בבית מלון.

“בכל פרויקט אנו יוצרים משהו חדש ומתכננים הכול במיוחד עבור הלקוח הספציפי, כולל פריטי העיצוב והנגרות”, מספרים האדריכלים דורית סלע ואורן וייץ. בחלל הציבורי ריצוף באריחי אבן מסוג “פייטרה סירנה” וקירות בטון מוחלק, שניהם בגוון אפור, לצד שימוש בעץ (המוסיף תחושה של חום) במדרגות, בפינת האוכל ובריצוף אגפי הילדים וההורים. הגוונים השולטים בבית הם שחור, אפור ולבן, עם נגיעות של ורוד בחדרי הבנות, כחול בבריכת השחייה וחום באלמנטים העשויים עץ. השילוב בין שחור ולבן מופיע בכמה מקומות. במטבח אי וארון נמוך בגוון לבן על רקע של ארונות קיר שחורים, שרק המילים Fridge, Freezer, Electricity החרוטות על גבי דלתותיהם מגלות כי מוחבאים בהם מכשירי החשמל. בשירותי האורחים ובחדר הרחצה של הילדים אפשר לראות כלים סניטריים לבנים משולבים עם כמה אלמנטים בגוון שחור: ארונות, וילון, ריצוף וטפט. באגף ההורים שילוב של ארונות שחורים וארונות לבנים שבחזיתם מסגרת פתיחה שחורה. בחדר הרחצה של ההורים כלים סניטריים לבנים וחיפוי פסיפס שחור היוצא לרצפת חדר הארונות.

פורסם במגזין “בניין ודיור” , מהדורה מיוחדת, 2012

צילום: אורי אקרמן

לכתבה המלאה