מאת: רות כהן
הבית שעיצבו האדריכלים דורית סלע ואורן וייץ ברמת השרון הוא מינימליסטי מובהק, והשקט הוא הדומיננטי בכל מקום. הרעיון: ניקיון צורני
מי אמר שלבן זה לא צבע? את הבית הדו-משפחתי ברמת השרון, דקות נסיעה מגוש דן האפרפר, תכננו האדריכלים דורית סלע ואורן וייץ בדגש על הצבע הצחור. החומרים שמרכיבים את מעטפת הבית, כמו גם אלה המשתלבים בתכנון הפנים, הם בגוונים שונים של לבן או מונו-כרומטיים ושקטים, והאווירה – רגועה ונקייה.
העיצוב החיצוני והפנימי של הבית הוא תולדה של רצון המשפחה לטשטש את חלוקת המגרש לשתי יחידות, וליצור חזית אחידה והמשכית במקום שני חצאי חזיתות, האופייניים למגרש מסוג זה. כדי ליצור את המראה המבוקש, שולבו בחזית המבנה אלמנטים דו-ממדיים ותלת-ממדיים. פס החלונות המוארך בקומת המגורים יוצר חיבור בין שתי היחידות שאותן הוא חוצה ומסתיר את הקיר המפריד ביניהן. הקומפוזיציה האופקית נשברת על ידי אלמנט הכניסה: קובייה מחופה באבן פייטרה סירנה אפורה, אשר “נסדקה” על ידי קו אלכסוני דרמטי. הקובייה תומכת את הגוף הלבן של המבנה, מעשירה את עיצוב החזית ומהווה הפרדה ויזואלית ותחושתית בין הכניסות לשתי היחידות.
קומת הקרקע היא למעשה חלל אחד הפתוח לכיוון הגינה, ומכניס את החוץ פנימה בעזרת חלונות גדולים. צילונים חשמליים חיצוניים יוצרים תחושת פרטיות ומאפשרים הצללה. הצבע הלבן הוא השולט גם באזור הכניסה ובחלל המטבח. ארונות המטבח צבועים בצבע אפוקסי לבן ומבריק, משטחי הקוריאן הבוהקים לבנים גם הם ואפילו כיסאות הבר במטבח צחורים. יחד עם זאת לא רצו האדריכלים ליצור מראה קר ומנוכר, וכדי להעניק לבית את החמימות הנדרשת נוספו לו רצפת פרקט עשויה לוחות רחבים של עץ אלון שנצבעו בשחור ועברו שפשוף שמקנה להם מראה מיושן. שולחן פינת האוכל עשוי מבמבוק צבוע שחור, הספה בסלון רופדה בבד אפור מטאלי ובשולחן הקפה שולבו מוטות ברזל – הכל כדי ליצור בחלל אווירה ייחודית. הפריטים המשלימים, דוגמת גופי התאורה, האגרטלים, השטיחים והכורסאות בסלון, נבחרו בקפידה ומטרתם לקבל בחמימות את דרי הבית ואת אורחיו. את ארון השירות והמעילים שממוקמים ליד גרם המדרגות מסתירות מראות, שמכניסות לחלל מימד ונפח נוספים. המעקה השקוף של גרמי המדרגות המובילים למרתף ולקומת המגורים יוצר תחושת אווריריות, והמדרגות עצמן עוטפות את פינת האוכל ומאפשרות צפייה על החלל כולו. מתקרת קומת המגורים משתלשל גוף תאורה כסוף בעיצובה של קרלוטה דה בוילאקווה עבור חברת ארטמידה, אשר גם בו משתקפים האלמנטים שסביב החלל.
השפה העיצובית המינימליסטית דומיננטית גם בחדר השינה של ההורים. הקירות צבועים – איך לא – בלבן, רצפת הפרקט הכהה קיבלה גם כאן מראה מיושן ואת הקיר המפריד בין חדר השינה לחדר הרחצה מחפה אבן אפורה. הכיור המוארך בחדר הרחצה מחופה בקוריאן לבן ובעץ כהה, והוא ניבט מתוך חדר השינה. האור הטבעי שנכנס דרך הצילונים יוצר משחקי השתקפויות ומעניק לחלל תחושת אינטימיות.
פורסם במגזין TREND, גליון 124, מרץ-אפריל 2011
צילום: אורי אקרמן
