בדירת טריפלקס שעיצבה עבור דיירים ששחור הוא הגון האהוב עליהם, הלכה אדריכלית הפנים דורית סלע עד הסוף עם אהבתם זו, כמו גם עם חיבתם לעולם היין ולריקודים סלוניים
תהליך תכנונה ועיצובה של דירת הטריפלקס הממוקמת בפרויקט מגורים יוקרתי בתל אביב, היה עבור אדריכלית הפנים דורית סלע שונה מעט מתהליכי תכנון שרוקמים את שגרת יומה המקצועית, הן מבחינת הסגנון העיצובי הרצוי שהגדירו הלקוחות, והן מבחינת פונקציות ייחודיות שביקשו לשלב בדירתם. העדפת הדיירים לעיצוב שהוא אמנם מודרני אך לא מינימליסטי, נועז יותר בצבעיו ועשיר על גבול העמוס, הייתה רחוקה ממאפייני כתב ידה הנקי, כך שאת התכנון היא חוותה, לדבריה, כסוג של אתגר “ההגדרות האסתטיות היו שונות מאד מקווי הסגנון שלי, מבהירות גווני הלבן, מהשקט ומהצמצום התמציתי, והאתגר היה לספק את המענה הרצוי ובה בעת לא לחרוג לחלוטין או להרחיק יותר מידי מה”אני מאמין” שלי” היא מספרת. בני הזוג, המנהלים קריירות אקדמאיות והורים לבת בוגרת שכבר פרחה מהקן, רכשו את הדירה המרווחת “על הנייר”, וכניסתה של דורית לתמונה עוד בשלב השלד, אפשרה לה לבצע שינויים בחלל בהתאם לתכנית שטוותה: קומת הקרקע/כניסה (100 מ”ר +חלקת גינה) תוכננה כך שתכיל בשטחה את האזורים הציבוריים- סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותי אורחים וממ”ד המשמש גם כחדר אירוח, הקומה הראשונה (60 מ”ר) תוכננה כטריטוריה פרטית מפנקת הכוללת חדר שינה רחב ידיים, חדר ארונות נוח ושני חדרי רחצה – “לו ולה”, ואת קומת המרתף (75 מ”ר) ייעדה דורית לשמש כ”קומת התחביב”, המכילה בשטחה את שתי הפונקציות הייחודיות שהוגדרו בפרוגראמה, ואשר שילובן במרחב ביתי אינו שכיח, שלא לומר יוצא דופן. דורית: “יין וריקודים סלוניים הם שני עולמות תוכן משמעותיים מאד בחיי הדיירים וחלק בלתי נפרד מהם ומאהבתם לארח, ובתוך כך הם רצו לשלבם גם כחלק בלתי נפרד מהמרחב הביתי שלהם- יצירת חדר יין תקני למהדרין וחלל ריקודים רחב ידיים, כעין אולם של ממש”.
בין נאמנות לתפיסתה העיצובית,לבין האתגר להיענות לרצון הדיירים, שהביעו הסתייגות חד משמעית מגון לבן וממראה נקי מידי, הקונספט שטוותה דורית נשען במידה רבה על שימושי חומרים, טקסטורות ותאורה, המייצרים עניין ועושר ויזואלי אך בה בעת אינם מעמיסים על החלל, וכן על פלטת גוונים כהה בעיקרה, שהוגדרה כאהובה במיוחד, ואכן, הכניסה לדירה חושפת חלל גבוה ומרשים, שחזותו הכהה משווה לו נופך דרמטי ועוצמתי. מסגרתו מושתתת על ריצוף באריחי שיש גדולים שמופעם מאופיין במשחקי גוונים (שחור ולבן) וגידים, על קירות שנצבעו ב”אנג’לינה” בגון אפור, ובחלק מהתקרות המונמכות נעשה שימוש ביריעות בריסול שבתוכן הותקנו גופי תאורה המייצרים השתקפויות המעשירות את המרחב בממד נוסף. למסגרת זו נוספו חיפוי טיח מיוחד בגוונים משתנים של זהוב-ירקרק-אפור שבוצע על הקיר הגבוה בסלון, וכן פסי תאורת לד ששוקעו בכל הקירות תוך הקפדה על יצירת ניתוקים אווריריים. במרכז מסגרת זו, כסוג של “הי לייט”, משתלב גרם מדרגות מרשים בעל נוכחות פיסולית, שעיצובו הגלי-מתעקל משלב קונסטרוקציית מתכת ומדרכי זכוכית.דורית: “חלל המדרגות המקורי היה ממוקם בפינת המרחב, אך על מנת ליצור חדר ארונות מרווח בקומה הראשונה, הפרטית, הוחלט לנצלו למטרה זו, ואת גרם המדרגות להעתיק למרכז החלל ולשוות לו נוכחות ייחודית”. גרם המדרגות יובא מאיטליה לאחר שנרכש כמוצר קיים שייצורו הותאם ייעודית לחלל, ואף על הרכבתו ניצחו אנשי מקצוע מיומנים של המפעל המייצר, שהגיעו לצורך זה לארץ. למרות הנפח שהוא תופס בחלל, שקיפותם של מדרכי הזכוכית משמרת אווריריות ומונעת תחושת “חנק” ו/או הכבדה, ונוכחותו מתקבלת כמוקד ויזואלי רב עניין וכאלמנט פיסולי לכל דבר, כאשר גוף תאורה גדל מידות המשתלשל מרום התקרה משלים את התמונה המרשימה. גופי תאורה ייחודיים הותקנו גם על עמוד קונסטרוקטיבי שמנוצל ליצירת חציצה בין פינת האוכל לבין הסלון, וכן מעל פינת האוכל עצמה, ובשני המקרים נוכחותם הדקורטיבית היא הרבה מעבר לתפקידם כמקורות אור.
שפת החלל מגלמת היטב את חיבת בני הזוג לגון השחור, שמיתרגמת בצבעוניות הריהוט שנבחר ואף מסך הטלוויזיה המותקן על הקיר הגבוה מחופה הטיח משתלב בתוך זיגוג שחור, כך שבעת שהיא כבויה נותר משטח זכוכית כהה ונקי למראה. המטבח, הפתוח אל החלל אך מופרד ממנו במידה ראויה, אינו חורג מפלטת צבעי המרחב כשהוא עוטה גון אפור שמעניקות לו חזיתות אלומיניום מוברש, ועיצובו המוקפד כולל את כל האבזור המתקדם שנדרש להשגת נוחות מיטבית. במרכז שטחו ניצבת יחידת אי גדולה, ופינת האוכל הסמוכה אליו משמשת את הדיירים בחיי היומיום ולצרכי אירוח כאחד. קומת המגורים הפרטית מאופיינת ברווחה מפנקת ובאותה שפת צבע כהה השלטת במרחב הציבורי. בשם הנוחות תוכננו בה, כאמור, שני חדרי רחצה, שעוצבו עם תקרת בריסול שחורה וריצוף באריחי גרניט פורצלן שחורים גדולים מאד (1X3 מ’) ודקים מאד (4 מ”מ בלבד) בגימור חלק למשעי המטשטש את קווי החלוקה, כך שהמראה הנוצר הוא כשל משטח אחיד. העובדה שחדרי הרחצה עוצבו ייעודית “לו ולה”, אפשרה לדורית לממש לכל אחד מהם חלומות נוספים, וכך, למשל, בזה של בעלת הבית שולב ארון כיור אדום, שהינו אחד הגוונים החביבים עליה במיוחד. השילוב העז בין גווני השחור והאדום יצר חלל דרמטי, בו הותקן אמבט “פרי סטנדינג”, ובמקום ג’קוזי רצוי, שהתקנתו הייתה מורכבת טכנית, תוכנן בו מקלחון מפנק הכולל גם ג’טים מעסים וכן פונקציה של שימוש כסאונה. חדר הרחצה של בעל הבית, מאידך, משמר מראה רגוע יותר, עם גון תכלת ששולב בו לצד מסגרת הרקע השחורה.
קומת המרתף, “הדובדבן” המממש את תחביביהם של בני הזוג, שוחרי תרבות היין ואוהבי ריקוד, היא ללא ספק קומה לא שגרתית. חדר היין, הממוקם ,למעשה, על אחת מצלעותיו של חלל הריקודים והכניסה אליו נעשית דרכו, צויד בכל התשתיות הנדרשות לחלל מסוג זה ולאחסון הולם של בקבוקי המשקה, דוגמת בקרת אקלים שהותאמה בקפידה. עיצובו נעשה על טהרת השימוש במראות, ובכלל זה בתקרה ובריצוף, וההשתקפויות שהן מייצרות כמו מכפילות פי כמה וכמה את המאוחסן בו ומייצרות נופך של פנטזיה ותעתוע. שימוש בחיפוי מראות נעשה גם בחלל הריקודים, אך הוא רוצף בפרקט ההולם את הפעילות המתבצעת בו, וגוף תאורה ייחודי, שעיצובו המיוחד מדמה איור של גוף תאורה, משתלב עם השתקפויות המראות של קירותיו תוך יצירת מראה קסום, שזור אף הוא בסוג של פנטזיה. עיצוב הדירה אולי הביא את דורית למחוזות אסתטיים אחרים מאלה הבונים את תפיסת עולמה המקצועית, ונקל להבין מדוע הוא נתפס לדידה כאתגר. אך כך או אחרת, הפרשנות המאזנת והמאוזנת שהשכילה להעניק להעדפות הדיירים הניבה חלל אשר גם בתוך ממד הדרמה, עזות הצבע והעושר החומרי משמר מינונים מוקפדים ומביא לידי ביטוי את חתימת ידה המהוקצעת והנקייה.
