הוד השרון היא אחת הערים היחידות בשרון שבהן עדיין אפשר לזהות את התפרים. היא קמה ב־1964 מאיחוד של ארבע מושבות, מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, והוכרזה כעיר ב־1990. כל אחת מהן הביאה איתה דפוס משלה של מגרשים, רחובות וצמחייה, ולצידן צמחו שכונות חדשות שנבנו בתנופת הבנייה של ראשית המאה ה־21. מי שמחפש אדריכלית בהוד השרון מתכנן אפוא בית בעיר שבה מגרש של משק ותיק ומגרש אחיד בשכונה חדשה נמצאים במרחק דקות נסיעה זה מזה, אבל דורשים חשיבה שונה לחלוטין.
המאמר הבא יעסוק בשאלות שעולות בפועל כשמתכננים בית פרטי בעיר: מה בודקים במגרש לפני שמתחילים לשרטט, איך מתמודדים עם מגרש משפחתי שעבר בין דורות, מה המשמעות של אדמת החמרה לביסוס ולמרתף, מה עושים עם עצים בוגרים ועם ממצאים שעלולים להתגלות בחפירה, ואיך השינויים שהעיר עוברת ישפיעו על הבית בעוד עשור.
מה צריכה אדריכלית בהוד השרון לבדוק לפני שמתחילים לשרטט?
הבדיקה הראשונה איננה עיצובית. לפני כל סקיצה צריך לדעת אילו תוכניות חלות על המגרש, כמה זכויות בנייה קיימות וכמה מהן כבר נוצלו, מהם קווי הבניין, מה הגובה המותר ומה נקבע לגבי מרתף, בריכה וחניה. בעיר שחלק מהמגרשים בה הם חלקות חקלאיות ותיקות, שהתפצלו ושונו לאורך עשורים, התשובות האלה אינן תמיד פשוטות. לעיתים מתברר שמה שנבנה בפועל במגרש אינו תואם את מה שאושר בהיתרים הקודמים, וזה מידע שעדיף לגלות לפני שמתחילים לתכנן ולא באמצע הליך הרישוי.
לצד הבדיקה התכנונית, כדאי לבצע בשלב מוקדם מדידה עדכנית של המגרש, סקר עצים וסקר קרקע. שלושתם משפיעים על העמדת הבית יותר מכל העדפה אסתטית: המדידה קובעת את המעטפת האמיתית, סקר העצים קובע מה אפשר להזיז ומה יש לשמר, וסקר הקרקע קובע איך הבית יעמוד ואם מרתף כדאי מבחינה הנדסית וכלכלית. בדיקת היתכנות כזו נעשית עוד לפני רכישת מגרש או לפני החלטה על הריסה, ולכן היא גם הכלי הטוב ביותר לתמחור מציאותי של הפרויקט כולו.
מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר: ארבעה מרקמים בעיר אחת
המושבות לא נוסדו יחד ולא באותה דרך. מגדיאל עלתה על הקרקע ב־1924 והתפתחה סביב כיכר ובית כנסת מרכזי. רמתיים קמה סמוך לה, ודרך רמתיים, הרחוב הראשי של העיר, הייתה עד אמצע שנות השישים חלק מכביש החוף הישן, כך שלאורכה התפתח מרקם של רחוב עירוני. כפר הדר נוסדה בידי חלוצים שהתפרנסו בעיקר מגידול פרי הדר, ורמת הדר הוקמה בדצמבר 1938 כיישוב חומה ומגדל על גבעה סמוכה, בידי עולים מגרמניה שהתבססו על משקי עזר קטנים.
לכל רקע כזה יש ביטוי במגרשים של היום. באזורים שצמחו סביב משקים חקלאיים נפוצים מגרשים עמוקים ולא תמיד סדירים, עם חזית צרה יחסית לרחוב וחצר אחורית ארוכה. בשכונות שנוספו בהמשך, כמו נווה נאמן, גיל עמל, גני צבי ונווה הדר, המרקם מגוון יותר, ובשכונות שנבנו בעשורים האחרונים המגרשים אחידים והתכנון עכשווי מלכתחילה. כשאתם בוחנים מגרש, כדאי לשאול גם לאיזה מרקם הוא שייך, משום שהמרקם קובע את היחס לרחוב, את רמת הפרטיות ואת האופי שהבית יכול לשאת בלי להיראות זר בסביבתו.
מה עושים עם מגרש משפחתי ישן שעבר בין דורות?
בהוד השרון לא מעט מגרשים עוברים בירושה, ולעיתים קרובות מבקשים לבנות עליהם יותר מבית אחד: בית להורים ובית לאחד הילדים, או שני בתים לשני אחים. השאלה הראשונה היא משפטית ותכנונית לפני שהיא אדריכלית. צריך לברר אם התוכנית החלה מתירה יותר מיחידת דיור אחת, איך מתחלקות הזכויות בין הבעלים ומה רשום בפועל בלשכת רישום המקרקעין. במקרים רבים נדרש הסכם שיתוף שמגדיר מי בונה היכן ובאילו זכויות, עוד לפני שמתחילים לתכנן.
כשהזכויות ברורות, האתגר הוא לתכנן שני בתים שיחיו זה לצד זה לאורך שנים. כל בית צריך כניסה משלו, חצר שאינה נצפית מחלונות הבית השני, ומערכות נפרדות של מים, חשמל וביוב שיאפשרו מכירה או השכרה עצמאית בעתיד. במגרש עמוק אפשר להעמיד את הבתים בטור, עם שביל גישה משותף, או לפצל את המגרש לרוחבו כשהחזית לרחוב מאפשרת זאת. ההחלטה תלויה בכיוון השמש, בעצים הקיימים ובמידת הקרבה שהמשפחה רוצה לשמר, ותכנון טוב מאפשר להיפגש בחצר כשרוצים ולשמור על פרטיות מלאה בשגרה.
איך בונים על אדמת חמרה, ומה זה אומר על המרתף?
אדמת הוד השרון היא ברובה חמרה, הקרקע האדמדמה של השרון שבזכותה היה האזור מכוסה פרדסים. החמרה רכה יחסית, ולכך יש עדות יפה מהעבר: כשנחשף בעיר ב־2012 בית בד מהתקופה הביזנטית, הסבירו ברשות העתיקות שבגלל רכות הקרקע נאלצו בוני המתקן להביא אבנים כבדות שישמשו לו בסיס קשיח, במקום להקים אותו ישירות על סלע כמקובל. הלקח לבנייה של היום דומה. אופן הביסוס אינו נקבע לפי הרגל, אלא לפי סקר קרקע ובהתאם להמלצת יועץ הקרקע והקונסטרוקטור.
המשמעות המעשית מורגשת בעיקר במרתף. חפירה בחמרה פשוטה יחסית מחציבה בסלע, אבל היא דורשת תמיכה של דפנות החפירה, תכנון ניקוז היקפי ואיטום קפדני של הקירות והרצפה, משום שקרקע שסופגת מים בחורף מפעילה לחץ על קירות המרתף לאורך שנים. מרתף שמתוכנן נכון, עם חצר מונמכת שמכניסה אליו אור ואוויר, יכול לשמש חדר קולנוע, חדר כושר או יחידת אורחים מלאה. מרתף שתוכנן כמחסן והוסב בדיעבד למגורים יסבול כמעט תמיד מלחות ומחושך, ולכן כדאי להחליט על ייעודו כבר בשלב התכנון.
מה קורה כשבמגרש עומדים עצים בוגרים?
העבר החקלאי של העיר הותיר מגרשים רבים עם עצים ותיקים: עצי הדר שנותרו מהפרדסים, עצי פרי שנשתלו ליד המשק ועצי צל שגדלו במשך עשרות שנים. עץ כזה אינו רק עניין של טעם. כריתה או העתקה של עץ בוגר מחייבת בישראל רישיון מפקיד היערות, ובמקרים רבים גם חוות דעת של אגרונום. משום כך את סקר העצים כדאי לבצע לפני שקובעים את מיקום הבית, ולא אחרי שהתוכנית כבר מונחת על השולחן.
מעבר לחובה, עץ בוגר הוא נכס שאי אפשר לקנות במשתלה. הוא מעניק לבית צל, פרטיות ותחושה של מקום שיש לו עבר, ולכן אנחנו נוטים להעמיד את הבית סביב העצים החשובים: להסיט קיר, להזיז את הבריכה או לתכנן מרפסת מקורה שפונה אל הצמרת. צריך לזכור שגם השורשים תופסים מקום, וחפירה למרתף או לבריכה בתוך אזור השורשים עלולה לפגוע בעץ שנשמר על הנייר. את האופן שבו צמחייה קיימת הופכת לחלק מהאדריכלות אפשר לראות בפרויקט הבית בין העצים.
האם חפירה בהוד השרון עלולה לחשוף עתיקות?
שטח העיר עשיר בשרידים קדומים יותר ממה שנוטים לחשוב. בשכונת גיל עמל נמצא אתר שהשרידים בו מתוארכים מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית, במבואות העיר, ליד אפיק נחל הדר, שוכן תל קנה, ובית הבד הביזנטי נחשף במהלך עבודות לסלילת רחוב. אין פירוש הדבר שכל מגרש מסתיר ממצא, אבל זה מסביר מדוע במגרשים מסוימים רשות העתיקות היא חלק מתהליך הרישוי.
כאשר מגרש נמצא בתחום אתר עתיקות מוכרז או בסמוך לו, נדרש תיאום עם רשות העתיקות, ולעיתים גם בדיקה מקדימה או חפירה לפני תחילת העבודות. ההשפעה מורגשת בעיקר בלוח הזמנים ובתקציב, ולכן כדאי לברר את מעמד המגרש כבר בבדיקת ההיתכנות. גם במגרשים שאינם מסומנים, גילוי של ממצא במהלך החפירה מחייב עצירה ודיווח, ומי שמתכנן מרתף גדול נכון שיביא את האפשרות הזו בחשבון בתכנון הזמנים.
רמת הדר והשוליים הפתוחים: מבט שכדאי לבדוק גם בתוכניות העתידיות
הוד השרון שונה מהערים השכנות בכך שעדיין יש בתחומה שטחים פתוחים וחקלאיים רבים, ונחל הירקון תוחם אותה מדרום. בתים בשולי העיר נהנים לא פעם ממבט אל שדות, ובתים ברמת הדר, שנבנתה על גבעה, מקבלים לעיתים מבט רחוק יותר ממה שמצפים בעיר שגובהה הממוצע נמוך. כשמבט כזה קיים, הוא קובע את סדר החללים: הסלון והמטבח פונים אליו, המרפסת מתוכננת כחדר נוסף, והחלונות ממוסגרים כך שהנוף ייקרא כתמונה.
עם זאת, חלק מהשטחים החקלאיים בעיר כבר הופשרו לבנייה, ומבט פתוח של היום אינו הבטחה לעתיד. לפני שבונים את הבית כולו סביב שדה, כדאי לבדוק אילו תוכניות מקודמות בשטח שמולו. במקום שבו הייעוד עשוי להשתנות, נכון לתכנן בית שנהנה מהמבט אך אינו תלוי בו: חצר פנימית מוגנת, גינה מתוכננת היטב ונקודות מבט משניות שיישארו יפות גם אם הנוף הרחוק ייסגר.
מה דורש האקלים של השרון הפנימי מהבית?
הוד השרון רחוקה מספיק מהים כדי שהאוויר המלוח לא יהיה גורם מכריע בבחירת החומרים, וזה מרחיב את מגוון האפשרויות לפרזול, לפרופילים ולחיפויים בהשוואה לבתים בקו החוף. מנגד, הקיץ בשרון הפנימי חם ולח, ובריזת הים מגיעה בעיקר בשעות הצהריים ואחר הצהריים מכיוון מערב. בית שמתוכנן נכון מנצל אותה: פתחים מתואמים בחזיתות מנוגדות שמאפשרים אוורור צולב, חלל כפול או גרם מדרגות פתוח שמוציא את האוויר החם כלפי מעלה, ומרפסות שפונות אל כיוון הבריזה.
השמש היא השיקול השני. החזית הדרומית קלה יחסית להצללה באמצעות גגון או מרפסת עמוקה, ואילו החזית המערבית סופגת שמש נמוכה של אחר הצהריים, שקשה לעצור בהצללה אופקית. לכן ההחלטה היכן למקם את הזיגוג הגדול צריכה להתקבל יחד עם תכנון ההצללה, התריסים והעצים, כבר בשלב העמדת הבית. תכנון כזה חוסך בהפעלת מיזוג, ובעיקר מאפשר להשאיר את הבית פתוח אל החצר בחלק גדול מהשנה.
איך מתכננים בית ייחודי בשכונה חדשה שבה כל המגרשים דומים?
בשכונות החדשות של העיר המגרשים אחידים בגודלם ובצורתם, ולעיתים קרובות חלות עליהם הנחיות בינוי שמגדירות גובה, קווי בניין, חומרי גמר ואופי גדרות. מצב כזה מצמצם את מרחב התמרון, אבל אינו מכתיב בית זהה לבית השכן. ההבדל נוצר בהחלטות שקטות: חזית עם חומר דומיננטי אחד ופתחים מדודים, כניסה שיש לה עומק ואינה נפתחת ישירות אל הרחוב, ובית שפונה אל החצר האחורית ומפנה לכביש חזית מאופקת.
האתגר הגדול בשכונה צפופה יחסית הוא פרטיות. כשמגרשים שכנים קרובים, חלונות הקומה השנייה של השכן צופים לעיתים קרובות אל החצר ואל חדרי השינה. לכן אנחנו בודקים כבר בשלב התכנון אילו מבטים ייפתחו מהבתים הסמוכים, ומתאימים לכך את מיקום הפתחים, את גובה אדני החלונות ואת השתילה. עץ אחד במקום הנכון או קיר גבוה שממשיך את קו הבית יכולים ליצור חצר אינטימית גם במגרש שאין בו עצים ותיקים, ובתוך כמה שנים הבית ייראה כאילו עמד שם תמיד.
עיר שמשתנה סביב הבית: רכבת, מטרו ומתחמים חדשים
הוד השרון עוברת בשנים האלה תהליך פיתוח מואץ. בפברואר 2017 אושרה שכונה של כ־2,450 יחידות דיור במתחם הנערה, מובלעת של עיריית תל אביב בתוך העיר, ובמאי 2020 אושר מתחם האגם, שישלב תעסוקה, מסחר ומלונאות לצד פארק הוד השרון. שתי תחנות רכבת על מסילת השרון משרתות את העיר, ובעתיד מתוכנן לעבור בה קו M1 של המטרו.
לשינויים האלה יש השפעה ישירה על בית פרטי. רחוב שקט היום עשוי להפוך לציר תנועה, ומגרש הסמוך לתחנה מתוכננת עשוי ליהנות מנגישות ומעליית ערך, אבל גם מעבודות ממושכות וממבנים גבוהים יותר בסביבתו. כשאנחנו בוחנים מגרש, אנחנו בודקים גם את התוכניות המקודמות סביבו ומתכננים את חלוקת הבית בהתאם: חדרי השינה בצד השקט, חזית מוגנת לרחוב שעשוי להתעורר, וזיגוג אקוסטי היכן שנדרש. בית שנבנה לשלושים שנה צריך להתאים גם לעיר שתהיה כאן בעוד עשור.
בית שמחובר לאדמה שעליה הוא עומד
תכנון בית בהוד השרון מתחיל בהבנת המגרש: לאיזו מושבה או שכונה הוא שייך, מה מסתתר בקרקע, אילו עצים עומדים בו ומה עתיד לקום סביבו. ההחלטות האלה מתקבלות מוקדם, לפני שיש תוכנית או הדמיה, ודווקא הן קובעות אם הבית ירגיש שייך למקום. בית שמכבד את הרקע החקלאי של העיר, נשען על הצל של עציה ומתוכנן לאקלים שלה יישאר נכון גם כשהעיר סביבו תשתנה. אם אתם בשלב של בחינת מגרש או תכנון בית פרטי או וילה, נשמח לשמוע מכם ולבחון יחד את האפשרויות.