כפר סבא היא עיר של כמאה אלף תושבים על שטח של כ־14 קמ״ר, אך בתודעה היא נשארה עיר גנים: רחובות מוצלים, שבילים שחוצים את השכונות דרך גינות ופארק גדול בלבה. מאחורי התדמית הזו עומדת עיר שנמצאת בתנועה מתמדת. בתים קטנים מפנים מקום לבתים חדשים, שיכונים ותיקים עוברים התחדשות עירונית, ועתודות הקרקע הגדולות כבר נוצלו. מי שמחפש אדריכלית בכפר סבא מתכנן אפוא בעיר שבה כמעט כל בית חדש נבנה על מגרש שכבר עמד עליו בית, בתוך שכונה שיש לה היסטוריה, צביון ועצים משלה.
במאמר הזה נסביר מה מייחד את התכנון בכפר סבא: מה המשמעות של עיר שתוכננה סביב הולכי הרגל, איך האקלים והקרקע של השרון הפנימי משפיעים על הבית, מה עושים עם בית ותיק שהורחב שוב ושוב או נבנה בשיטות של שנות הארבעים, ואיך הופכים דירה בפרויקט התחדשות לבית מותאם.
אדריכלית בכפר סבא: לתכנן בעיר גנים שנבנתה סביב הולכי הרגל
בשנות השבעים גדלה כפר סבא במהירות. ב־1977 התגוררו בה כ־35 אלף תושבים, כמעט פי שניים מאשר בעת שהוכרזה כעיר ב־1962, והחשש היה שהצפיפות תמחק את אופייה. אדריכל העיר יוסף קולודני הכין ב־1976 תוכנית מתאר שהפרידה בין הולכי הרגל לכלי הרכב, ויצרה רשת של מסלולים העוברים דרך גנים, פינות ישיבה ומגרשי משחקים. עד היום אפשר לחצות את העיר ברגל מצפון לדרום וממזרח למערב כשרק מדי פעם חוצים רחוב, ועל התכנון הזה זכה קולודני ב־1984 בפרס רכטר לאדריכלות.
למורשת הזו יש השלכה ישירה על תכנון בית פרטי. מגרשים רבים בעיר גובלים בשביל ציבורי, בגינה שכונתית או ברחוב שקט, והגבול הזה הוא הזדמנות. בית שמתייחס אליו נכון יכול להכניס את הירוק של העיר אל החלונות, לתכנן כניסה רגלית נעימה ולהפנות את חדרי השינה אל הצד השקט. מנגד, אותו גבול מחייב תשומת לב לפרטיות, משום שעוברים ושבים נמצאים קרוב לבית יותר מאשר ברחוב רגיל. לכן כל פרויקט בכפר סבא מתחיל אצלנו בסיור סביב המגרש, ולא רק בתוכו.
מה משתנה בתכנון כשמתרחקים מהים?
כפר סבא נמצאת בשרון הפנימי, הרחק מקו החוף, וההשפעה הממתנת של הים מורגשת בה פחות. ימי הקיץ חמים יותר, והבריזה שמגיעה מהים בשעות אחר הצהריים חלשה מזו שבערי החוף. מנגד, המלח שמאתגר כל פרט בנתניה או בהרצליה כמעט אינו גורם כאן, וזה מרחיב את מגוון החומרים האפשריים לחזיתות, למעקות ולפרזול.
גם הקרקע מספרת את סיפור המקום. בשנות העשרים הפך ענף ההדרים לענף הכלכלי המרכזי של המושבה, משום שאדמותיה התאימו במיוחד לפרדסים. החמרה, האדמה האדומה־חולית של השרון, מנוקזת ברובה היטב ונוחה לבנייה, אך יש בה לעיתים שכבות בעלות כושר חלחול נמוך. מי גשם שאינם מנוקזים כראוי עלולים להצטבר סביב היסודות והמרתף, ולכן סקר הקרקע ותכנון הניקוז של המגרש נעשים לפני שמחליטים על עומק המרתף ועל מפלסי החצר. בתכנון האקלימי אנחנו נותנים משקל רב להצללה של החזיתות המזרחית והמערבית, לבידוד הגג ולמיקום חללי המגורים כך שייהנו מאור דרומי בחורף ויהיו מוגנים בקיץ.
מה עושים עם בית ותיק שהורחב שוב ושוב?
סיפורה של שכונת קפלן ממחיש תופעה שחוזרת בשכונות הוותיקות של העיר. השכונה הוקמה ב־1952 עבור תושבי מעברת כפר סבא, כשכונה של בתים פרטיים בשטח של 28 מ״ר בלבד, שכללו חדר וחצי ומטבחון. עם השנים הרחיבו התושבים את בתיהם, וכיום השכונה מאופיינת בשיכונים ותיקים לצד בתים פרטיים חדשים. בתים רבים בעיר עברו תהליך דומה, בגרסאות שונות ולאורך עשרות שנים.
בית שגדל בשלבים נושא בדרך כלל את עקבות התקופות שבהן נבנה: מפלסים שאינם תואמים, קירות נושאים במקומות לא צפויים ומערכות שהותקנו בכל פעם מחדש. לפני שמחליטים על שיפוץ נוסף, אנחנו ממליצים על בדיקת היתכנות שעונה על ארבע שאלות:
- זכויות: כמה מזכויות הבנייה כבר נוצלו, ומה עוד מאפשרת התוכנית החלה על המגרש.
- שלד: האם התוספות הישנות נבנו כך שאפשר להישען עליהן, או שהן יקשו על כל שינוי.
- היתרים: האם כל חלקי הבית הקיים נבנו בהיתר, ואיך חריגות ישנות ישפיעו על בקשה חדשה.
- מגרש: אילו עצים ראוי לשמר, ואיך בית חדש יכול להיפתח אליהם.
לא פעם מתברר שהבית הקיים מגביל את המשפחה יותר משהוא משרת אותה, ושתכנון מחדש של המגרש כולו מנצל את הזכויות טוב בהרבה. במקרים אחרים השלד תקין, והרחבה מחושבת עם חלוקה חדשה משיגה את המטרה בעלות נמוכה יותר. בשני המקרים ההכרעה צריכה להתבסס על נתונים שנאספו מראש, ולא על ההרגל להוסיף עוד חדר.
מה מסתתר בקירות של בית מימי המושבה?
בשכונות הדרומיות והמערביות של העיר עומדים עדיין בתים מהעשורים הראשונים של כפר סבא היהודית. שכונות הפועלים א׳ עד ד׳ הוקמו בשנים 1933 עד 1935 מדרום לרחוב ויצמן, ושכונת שבזי הוקמה ב־1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בשל המחסור באותן שנים נבנו הבתים בשבזי ללא ברזל, עובדה שממחישה עד כמה רחוקות יכולות להיות שיטות הבנייה של בתים מאותה תקופה מאלה המוכרות כיום.
בבית כזה כל תוכנית מתחילה במיפוי מדויק של הקיים. מהנדס קונסטרוקציה בוחן ממה עשויים הקירות, איך הם נושאים את הגג ואם יוכלו לשאת תוספת, ולעיתים מתברר שאת הבית אפשר לשמר רק כחזית או כאגף, כשהחלק החדש נבנה כמבנה עצמאי לצידו. במקביל כדאי לבדוק מול הוועדה המקומית אם המבנה או הרחוב כלולים ברשימת שימור, שכן הדבר משפיע על מה שמותר להרוס, לשנות או להוסיף. כשהבדיקות מאפשרות זאת, השילוב בין בית ישן לתוספת עכשווית מניב בתים בעלי עומק נדיר: קירות עבים שמחזיקים קרירות, תקרות בגובה אחר ותחושה של מקום שיש לו עבר.
מגרשים של דונם ושני דונם: מורשת השכונות הוותיקות
אחד הפרקים הפחות מוכרים בתולדות העיר הוא שכונת אליעזר, שהוקמה ב־1937 בצפון־מערב המושבה על 200 דונם של הקרן הקיימת. את השכונה תכנן האדריכל אריה שרון, והשטח חולק ל־90 חלקות של שני דונם ול־25 חלקות של דונם. גם ארבע שכונות הפועלים כללו בשנת 1936 כ־163 בתים על 170 דונם, כלומר כדונם לבית בממוצע. אלה מידות של מושבה חקלאית, רחוקות מאוד מהמגרשים העירוניים המוכרים כיום.
מאז עברו השכונות האלה שינויים רבים, ולכן מי שמחזיק היום במגרש באחת מהן צריך לברר תחילה מה נותר מהחלוקה המקורית ומה מאפשרת התוכנית החלה עליו כיום. כאשר המגרש רחב, התכנון משתנה מהיסוד: אפשר לפזר את הבית לאגפים, להשאיר חצר קדמית שמרחיקה אותו מהרחוב ולשמר עצים ותיקים בלי להתפשר על הפרוגרמה. מנגד, מגרש כזה מעורר שאלות של פיצול, איחוד או בנייה של יותר מיחידת דיור אחת, ואת אלה כדאי לבחון עם האדריכלית ועם שמאי מקרקעין עוד לפני שמתכננים את הבית עצמו.
מה המשמעות של עיר שמיצתה את עתודות הקרקע שלה?
מאז תחילת המאה ה־21 מתמודדת כפר סבא עם מחסור בשטחים לבנייה. עתודות הקרקע הגדולות נוצלו, והעירייה ביקשה לצרף לתחומה שטחים חקלאיים בצפון ובצפון־מזרח. עבור מי שבונה בית פרטי, פירוש הדבר שהמגרש הקיים הוא נכס נדיר, והשאלה איך לנצל אותו עד תום הופכת לשאלה המרכזית של הפרויקט.
ניצול נכון אינו מסתכם במילוי כל המטרים המותרים. הוא מתחיל בהבנה מדויקת של זכויות הבנייה, קווי הבניין, הגובה המותר ואפשרויות המרתף, וממשיך בהחלטות על חלוקת השטח בין הקומות. מרתף מואר בחצר אנגלית יכול לקלוט את חדר המשחקים, חדר הכושר או יחידת האורחים, ולשחרר את קומת הקרקע לחיים המשותפים ולקשר עם החצר. תכנון גמיש מאפשר בעתיד להפריד יחידת דיור לילדים בוגרים או להורים, אם התוכנית מתירה זאת. כדאי להכין כבר בשלב התכנון גם תשתיות שקשה להוסיף בדיעבד, כמו הכנה למערכת סולארית, לטעינת רכב חשמלי ולבית חכם.
איך הופכים דירה בפרויקט התחדשות עירונית לבית מותאם אישית?
לצד הבתים הפרטיים, כפר סבא נמצאת בעיצומו של גל בנייה רוויה. ביוני 2021 הכריזה העירייה על תוכנית פינוי בינוי מקיפה בשכונת יוספטל, שהוקמה ב־1962 ומורכבת משיכוני רכבת, ובשכונת תקומה נעשים ניסיונות להתחדשות עוד משנות התשעים. במערב העיר נבנית השכונה הירוקה, שבה מתוכננים כ־200 בניינים לכ־20 אלף תושבים, ובכפר סבא הצעירה, שנבנתה בין 2005 ל־2015, הבניינים מתנשאים לשמונה ותשע קומות.
בדירה חדשה התזמון הוא הכול. מי שמשלב אדריכלית לפני מועד שינויי הדיירים יכול להזיז קירות, לתכנן מחדש את המטבח ואת חדרי הרחצה, להוסיף נקודות חשמל ותאורה ולהכין את הדירה לנגרות שתיבנה בהמשך. דייר שמקבל דירה חלופית בפרויקט פינוי בינוי נמצא לעיתים במצב מורכב יותר, משום שהמפרט נקבע בהסכם עם היזם ולוח הזמנים ארוך ומשתנה. לכן כדאי לברר מוקדם מה המפרט כולל, אילו שינויים מותרים ומתי הם ננעלים, ולהגיע לפגישה עם הקבלן עם תוכנית מוכנה במקום רשימת בקשות כללית.
איך מתכננים בית סביב עץ בוגר?
חלק ניכר מהאופי של כפר סבא נובע מהעצים שלה. בגן מנשה, בצפון־מערב העיר, נטועים על גבעה עצים גדולים בני עשרות שנים, ורחובות רבים בשכונות הוותיקות מוצלים בעצים שניטעו עוד בימי המושבה והפרדסים. במגרש פרטי עץ כזה הוא נכס שקשה לשחזר: הוא מצל, ממסגר מבטים ומעניק לבית חדש תחושת ותק כבר ביום הראשון.
תכנון סביב עץ בוגר מתחיל בבדיקה של אגרונום, שמגדיר את מצב העץ ואת תחום השורשים שאין לפגוע בו. התחום הזה משפיע על מיקום הבית, על עומק החפירה ועל תוואי הצנרת, ולעיתים מוביל לבחירה בביסוס מיוחד בקרבת העץ. כריתה או העתקה של עץ בוגר מחייבות רישיון לפי פקודת היערות, ולכן ההחלטה על גורל העץ צריכה להתקבל לפני הגשת הבקשה להיתר ולא במהלך הבנייה. בהבית בין העצים, בית של 400 מ״ר שתכננו על מגרש של 700 מ״ר, העצים הם חלק מהאדריכלות עצמה, והחצרות והפתחים נקבעו ביחס אליהם.
בית משפחה בהדרים או בבית ונוף מתוכנן לשלושה עשורים
שכונות הבתים הפרטיים של כפר סבא, כמו הדרים, שהוקמה בתחילת שנות התשעים סמוך לספורטק, ובית ונוף, שבין קפלן לגני השרון, הן שכונות של משפחות. העיר משמשת מרכז של חינוך ושירותי רפואה לכל דרום השרון, ומשפחות רבות בוחרות בה לטווח ארוך. גם ההחלטה להקצות חלק מהדירות בכפר סבא הצעירה לדור ההמשך של תושבי העיר משקפת את אותה מגמה: ילדים שגדלו בעיר מבקשים להישאר בה.
בית שמתוכנן לטווח כזה צריך להשתנות יחד עם המשפחה. חדרי הילדים מתוכננים כך שיתאימו לגיל שלוש ולגיל שבע־עשרה, עם מקום לשולחן עבודה של ממש ואחסון שגדל עם השנים. הממ״ד, הנדרש בכל בית חדש, ממוקם ומעוצב כך שישמש ביומיום כחדר עבודה או כחדר אורחים. חדר שינה עם חדר רחצה בקומת הקרקע מאפשר להורים להמשיך לגור בבית גם כשהמדרגות יהפכו למכשול, ולסבים ולסבתות להתארח בנוחות. המטבח, שבו מתנקזים רוב החיים המשותפים, מתוכנן כמרכז הבית עם קשר ישיר לחצר. כדי שבית כזה לא ירגיש קר ומנוכר, אנחנו נשענים על עקרונות של עיצוב פנים מודרני חם: חומרים טבעיים, תאורה בשכבות ופלטה רגועה שמתאימה לבית שחיים בו באמת.
בית שמתחבר לרצף הירוק של העיר
כפר סבא נבנתה בשכבות: מושבה, שכונות פועלים, שיכונים, שכונות בתים פרטיים ובנייה רוויה חדשה. כמעט כל בית שמתכננים בה היום נשען על אחת השכבות האלה, ומי שמבין את ההיסטוריה של המגרש, את הקרקע שתחתיו ואת העצים שסביבו מתכנן בית שמשתלב בעיר ומוסיף לה. ההחלטות החשובות מתקבלות בשלב הבדיקה המוקדמת, הרבה לפני בחירת החומרים, ושם גם נחסכות הטעויות היקרות. אם אתם עומדים לבנות, לשפץ או לקבל דירה חדשה בכפר סבא, תוכלו לקרוא על הגישה שלנו לתכנון בית פרטי או וילה ולתאם פגישת היכרות בעמוד צור קשר.